אם אתה רוצה להיות מעצב טוב, חשוב להכשיר את העין שלך. הקדישו זמן לחפש, לחפש, לבדוק את העולם סביבכם, בעיצוב, בכל דבר והכל. ההשראה תתחיל להשרות פנימה ותמצא את עצמך מזהה מוטיבים, דפוסים ותקופות מסוימות. זו הדרך בה אתה מבין קומפוזיציה, קנה מידה ואיזון. על ידי התבוננות בזהירות רבה ותדירות גבוהה, העין שלך ממש מאומנת לאורך זמן.
אני אוהב לציין מיוחד של מבנים ישנים ויפים כדי לאמן את עיניי. האדריכלים הגדולים ובוני הבית של פעם הצליחו ליצור את הסביבות הקסומות ביותר – כאלה שיש להם כל כך הרבה שיעורים ללמד. הנה דוגמא טובה, עם תמונות שצילמתי לטייל בדיוק החודש.
הבית הזה נקרא Parkwood ותוכלו למצוא אותו באושווה, אונטריו. זה נבנה על ידי אל”מ סם מקלונין, מייסד הזרוע הקנדית של ג’נרל מוטורס. מר מקלונין עמד מאחורי הקמת המון בנייני ציון דרך באזור והיה חובב גדול של אומנויות ועיצוב. הוא שכר את משרד האדריכלים דרלינג ופירסון, שיצר גם את מוזיאון רויאל אונטריו, חלקים מאוניברסיטת טורונטו ומגדל השלום בגבעת הפרלמנט.
הבית נבנה בין 1915 ל -1917 (עם תוספות מאוחרות יותר) בסגנון Beaux-Arts המתמקד ברציונליות, קלאסיציזם וסימטריה. מבחינה סגנון, אני אוהבת את צבע ורט דה גריס של אריחי הגגות ואת הפיסוק השחור של התריסים על האבן האפורה.
אף על פי שהבית מפואר מאוד, דלת הכניסה צומחת ומסבירת פנים. אני חושב שזה מעניין שהאדריכלים שמו לב לקנה מידה אנושי ולא הפכו את הדלת למסיבית. והצבע השחור החלקלק על הדלת הוא טריק בית קלאסי ובית, לא? אנחנו לא יכולים לקחת את כל הקרדיט!
בצד הבית ישנם גנים מדורגים מקסימים עם מדרגות אבן ומעקות. אני מאמין שהחדר הזה בצד היה תוספת מאוחרת יותר – אני אוהב שזה מרגיש כמו חלק מהגן. בניית חצר עם רמות וגבולות שונות יוצרת עניין ותחושת יעד. עיקרון זה עובד על חצרות גדולות וקטנות.
מבנה הגן הקטן יותר הזה הוא מקום נהדר לברוח מהגשם או להקים מסיבת ארוחת ערב אינטימית, אתה לא חושב? שימו לב לצורת הפתיחה – זה כמו Arc de Triomphe בפריס והרבה קשתות ניצחון אחרות מתקופות קלאסיות. סתם עוד צורה לאמן את העין שלך. לעתים קרובות אתה רואה חלונות עליית גג בבתים ישנים עם צורה זו.
דלת הגן הזו הופכת אותי לחלש בברכיים. זה כל כך מסתורי ורומנטי! ואני אוהבת את התריסים הכהים – הם מזכירים לי את מה לינדה והצוות השתמשו באורנגריה של Showhome של Lottery Princess Margaret השנה. והגפנים הפראיות הנגררות!
במהלך תקופת ארט דקו, הוזמן של הגנים הפורמליים המשתרעים של מקלונין עם פרטים מרופדים נקיים שהרגישו אז מודרניים וחדישים באותה תקופה. החלק הזה של האחוזה מזכיר לי את הגטסבי הגדול, ובהתחשב בעובדה שאני שומע את באז לוהרמן מחזיר את תמונת התנועה עם לאונרדו דיקפריו ובלייק לייבלי (או אמנדה סייפריד או קארי מוליגן …), אולי הם ישתמשו בגנים האלה כמיקום !
זהו צילום של תכונת המים הסחוט בגני דקו. אני פשוט אוהב את הצבע הטורקיז הזה בבריכות מיושנות!
הגנים מלאים בעבודות אבן, החל מקירות גרניט ועד כדים מגולפים כמו אלה. השראה נהדרת לגינה שלך בבית.
גנים שקועים אלה הם מקום טקס חתונה אהוב. אתה יכול לראות הרבה יותר רמות כאן בגינה הזו, בתוספת גידור עבה ושטיח של מדשאה עם שבילי אבן. זה עשוי לעבוד גם בגינה ביתית, עם כד כנקודת מוקד והדשא שנשבר מנתיבים – מדוע לא?
סוף סוף יש קוטג ‘של גנן קטן שאני אוהב כמעט כמו הבית הראשי! הייתי נכנס פנימה, לא? והנה אתה הולך, חלק מאותם צבעים וגימורים מהאחוזה הוחלו בהצלחה על בית עם סולם קטן יותר. התריסים וצבע הגגות, הגידור והגפנים כולם מעניקים לבית זה סגנון רומנטי ונאה שכולם מגיעים מהדוגמה הגדולה של פארקווד. כל סיבה הרבה יותר לטייל בהשראה.
להרבה יותר מהבתים הגדולים האהובים שלי, קרא את פוסט הבלוג שלי ממיין.
נקודות זכות:
1-10. מייקל פניני